יום האלצהיימר הבינלאומי

גורם סיכון הוא מאפיין של המטופל שניתן לקשרו להופעת המחלה. במקרה של דמנציה ומחלת האלצהיימר, גורם הסיכון המשמעותי ביותר הוא הגיל, אך דמנציה אינה חלק מהתהליך הטבעי של ההזדקנות.

למחלת האלצהיימר קיימים גורמי סיכון מולדים וגורמי סיכון נשלטים. גורמי סיכון מולדים אלו תכונותיו הגנטיות של המטופל והן אינן ניתנות לשינוי. כיום ידועים מעל 20 גנים אשר נקשרו להופעת דמנציה, כאשר המוכר מביניהם הוא ApoE. לצד זאת, ידועים מספר גנים האחראים באופן ישיר על הופעת דמנציה, אך הם נדירים, ומהווים כ-1% בלבד ממקרי הדמנציה.

בנוסף, לנשים סיכון גבוה יותר לפתח את מחלת האלצהיימר, גם כאשר לוקחים בחשבון את גילן הממוצע הגבוה יותר.

גורמי סיכון נשלטים אלו תכונות של המטופל אותן ניתן לשנות, לצמצם ולאזן. כפי שעולה מהדו”ח לשנת 2020 של THE LANCET על מניעת דמנציה, ישנם 12 גורמים נשלטים אשר עלולים להגביר הסיכון להופעת המחלה, ועל ידי מניעתם או הקפדה על איזונם, ניתן לעכב ואף למנוע את סימני המחלה הראשוניים – כאשר עיקר ההמלצות נוגעות להקפדה על אורח חיים פעיל גופנית, שמירה על ערכי לחץ דם וסוכר בטווח הנורמה, הפסקת עישון וצריכת אלכוהול. 

חידושים משנת 2023 שכדאי להכיר

בעשורים האחרונים מחקר האלצהיימר מתמקד בשלושה מאפיינים של המחלה; שקיעה של החלבון עמילואיד בטא המוח ואי היכולת לפנות אותו, שקיעה של החלבון טאו במוח ובעקבות שני תהליכים אלו – פגיעה ומוות של תאי עצב במוח.

מבחינת פיתוח התרופות – הטיפול בשקיעת חלבון העמילואיד-בטא הוא המתקדם ביותר: במהלך העשורים האחרונים פותחו מספר רב של תרופות אשר תפקידן למנוע את השקיעה וההצטברות של החלבון במוח. עם זאת, רק בודדות מהן הגיעו לקו הסיום, ביניהן:

• לקמבי (Leqembi או Lecanemab)

תרופה אשר אושרה ע”י ה-FDA  בתחילת שנת 2023. התרופה מבוססת נוגדן המתחבר לחלבון עמילואיד בטא ומפנה אותו מהמוח, ובכך תהליך הניוון העצבי המאפיין את המחלה מואט ואף נמנע. 

במחקר שלב 3 שנעשה עם כ-1800 מטופלים חולי אלצהיימר או דמנציה בשלבים מוקדמים, נערכה השוואה בין הטיפול החדש לתרופת פלסבו. המטופלים נבדקו לפי סקאלת ה- CDR-SB שהינה שיטת הערכה לתפקוד קוגנטיבי, ובאמצעות בדיקת PET-CT כ-18 חודשים לאחר קבלת הטיפול. המחקר הדגים כי התרופה משיגה האטה של 27% בהתקדמות הפגיעה הקוגניטיבית-תפקודית, ודחייה של התפתחות הדמנציה ב-6-12 חודשים.

• תרופה נוספת בשם Donanemab הפועלת במנגנון דומה נמצאת בעיצומו של מחקר שלב 3. תוצאות השלב השני של המחקר הראו כי ב-אצל 47% מהמטופלים אשר קיבלו את הטיפול נצפתה האטה של שנה בהופעת סימני הדמנציה, בהשוואה ל-29% בקבוצת הפלסבו.

מושא מחקרי משמעותי נוסף הוא האתגר בהכנסת התרופה למוח. שיטה חדשנית המכונה ננו חלקיקים (Nanoparticles) מהנדסת מחדש את התרופות הקיימות היום, ואלו שנמצאות במחקר בצורה שתאפשר להן לחדור בצורה טובה יותר לרקמת המוח. רוב השיטות שנבחנות היום נוגעות במעטפת של התרופה, כך שהיא תצליח לחדור את המחסום על ידי שימוש במעטפות שומניות שונות.

שיטת טיפול נוספת היא שימוש בתאי גזע עצביים. תאי גזע הם תאי האב הקדומים של כל מערכת בגוף, אלו תאים שטרם סיימו את תהליך ההתמיינות שלהם, ולהם היכולת לחדש מערכת או רקמה בגוף באופן קבוע. בהשתלת תאי גזע למעשה מכניסים תא בעל יכולת התחדשות וחלוקה למערכת העצבית הידועה כבעלת יכולת התחדשות נמוכה, ומייצרים רקמת מוח חדשה.

המחקר כיום מכוון לארבעת סוגי תאי הגזע שונים אשר פעילים תוצאות המחקרים הפרה-קלינים נראות מבטיחות, אך בחמשת המחקרים הקליניים שנעשו עד היום טרם פורסמו התוצאות.

לסיכום, על אף האתגרים הקיימים בהבנת מנגנון מחלת האלצהיימר ומציאת פתרונות טיפוליים, בשלוש השנים האחרונות חלה פריצת דרך משמעותית בציר הטיפול בעמילואיד בטא, לצד הבנה נרחבת יותר של גורמי הסיכון והשפעותיהם על התפתחות המחלה. כל אלו יובילו בשנים הקרובות לכניסה של תרופות חדשות יחד עם שינוי הגישה הטיפולית.