פיתוחים וחידושים לטיפול בסרטן המוח

מעבר לסטנדרט כמו pembrolizumab, nivolumab וכו’ ישנו טיפול של Adoptive Cell Transfer או ACT  אשר אוסף תאי חיסון, משנה או מרחיב פעילותם וכמותם מחוץ לגוף, ואח”כ מפגיש את הגוף איתם מחדש כדי להילחם בסרטן. הטיפול המוכר לנו הוא CAR-T אשר משנה את תאי ה-T של מערכת החיסון כדי להגדיל יכולתם להילחם בסרטן. הטיפול הזה עשה זאת ללימפוציטים-חודרי-גידול או TIL במקום לתאי T ואת השינוי הגנטי ביצע בלא אחרת ממערכת CRISPR-Cas9, מה שהופך אותו לטיפול חיסוני וממוקד מטרה גם יחד. ACTs נוספים חדשים שצפו הם: CAR-NK, Dual-Target CAR-T Cell ו-BiTE בשם AMG 596.

חידוש נוסף המשלב טירגוט וחיסוניות הם שני חיסונים לתאים הדנדריטים DCVax-L, DOC1021 הנמצאים בשלבים מתקדמים של ה-FDA לאישורם כטיפול. אלו, מוציאים את התאים הדנדריטיים של המטופל עצמו על מנת “לאמן” אותם מחוץ לגוף להכיר את התאים הסרטניים כאנטיגנים, כאשר מוחזרים לגוף בזריקת חיסון, הם מציגים את מה ש”למדו” לתאי T של מערכת החיסון ומפעילים אותם לתקוף תאים אלו באופן ספציפי. 

לסיכום, חידושים רבים ממשמשים ועולים בתחום גידולי המוח על כל שלביו. במצב כזה, חשיבות גדולה היא גם לבחון את הקומבינציות בין הטיפולים השונים ובין התרופות. לחלקם, אפקט סינרגטי, אך אחרים, עלולים להפחית את יעילותם האחד של השני כשמבוצעים במקביל, למשל במקרה של קורטיקוסטרואידים, את יעילותם של טיפולים אימונותרפיים. מחקרים אפידמיולוגים, מטא-אנליזה, סקירות על איכות חיים (ואורך החיים כתוצאה מכך!) מבוצעים ומערימים מידע רב בנושא ניהול הטיפול הטוב ביותר, והבינה-המלאכותית לא מאחרת לבוא. גם כאן, אנו יכולים לראות כי השימוש בלמידת-מכונה ובינה-מלאכותית מציע התקדמויות בכלל התהליך, מאבחון מדויק ומוקדם, ניטור, פרוגנוזת ניתוחים ניבויית, תכנון טיפולים וקומבינציות אפשריות (למשל ע”י ניהול הפרופיל הגנטי, התרופתי והמידע האינדיבידואלי הרב) ומציאת מטרות טיפול חדשות.