ידעת שסיכויי ההחלמה מסרטן השד שאובחן בשלב מוקדם הם מעל 90%? גילוי ואבחון מוקדם מצילים חיים, ואת העובדה הזו אנחנו מציינות ומזכירות מדי שנה באוקטובר, חודש המודעות לסרטן השד. החוקרת נועה גוזנר מביאה 3 טכנולוגיות חדשות בפיתוח, שעתידות להפוך את בדיקות הסקר הנהוגות כיום למדויקות ואפקטיביות יותר.

גיאופיזיקה בשירות ההדמייה

פרויקט אירופאי חדש בשם ‘QUSTom’ חותר להמציא מחדש את השימוש באולטרסאונד בבדיקות דימות שד, במטרה לשפר באופן ניכר ואף להחליף את השיטות הקיימות לזיהוי מוקדם, כדוגמת ממוגרפיה.

החוקרים עושים שימוש בטכנולוגיות מתחום הגאופיזיקה ומודלים שנבנו במקור להדמיית מרכז כדור הארץ. הם מקווים להשיג לא רק הדמייה איכותית יותר של רקמות וגידולים, אלא גם להגדיל את מידת האמינות של המידע המופק מכל פיקסל ופיקסל. המטרה הסופית היא הדמייה מלאה של השד והרקמות בתלת מימד, על בסיס איכותני ברזולוציה גבוהה. 

 
בדיקות סקר מותאמות אישית

אחת מנקודות התורפה של בדיקות הסקר הרוחביות הנהגות כיום היא הנטייה לאבחנת יתר: ניתוח מטא של 3 מחקרים בתחום מצא כ-19% אבחנות יתר כוזבות על בסיס ממוגרפיות, הגוררות גם טיפול שאינו נחוץ.

חוקרים מ- Computer Science and Artificial Intelligence Laboratory (CSAIL) בשיתוף עם קליניקה ב-MIT עושים שימוש בטכנולוגיות מבוססות AI במטרה ליצור תוכנית בדיקות סקר מותאמת אישית, אשר יחליפו את בדיקות הסקר הרחבות הנהוגות כיום לרוב האוכלוסייה. המטרה העיקרית של פיתוח זה היא להפחית משמעותית מצבים של אבחנה כוזבת וטיפולי יתר באמצעות בניית תכנית בדיקות המותאמת למטופלת, וניתוח של מודל הסיכון הרלוונטי אליה אישית.

 
אלגוריתם לזיהוי שינויים בין בדיקות

שימוש נוסף ב-AI נעשה במחקר אשר פורסם לאחרונה ב- European Journal of Radiology ובו נמצא כי האלגוריתם מסוגל לזהות שינויים עדינים בתוצאות הממוגרפיה, בהם העין האנושית אינה מסוגלת להבחין. כך הוא מסוגל לזהות גידולים זעירים בשלבים מוקדמים גם מתוך תוצאות הדמיה אשר היתה מפוענחת כתקינה באופן שגרתי. 

אלגוריתם כזה עשוי להפוך לכלי חיוני בתהליך הגילוי המוקדם,  שמטרתו למזער את כמות המקרים בהם סרטן שד בשלבים התחלתיים מאוד “נופל בין הכיסאות”, ואינו מזוהה במהלך הבדיקות השגרתיות.