תקופת המלחמה כרוכה בתחושות לחץ ומתח מתמשכות. כיצד המתח היומיומי שאנחנו חווים משפיע על לחץ הדם שלנו, ומה הקשר בין סטרס למחלות לב? בכתבה זו נחשוף את הקשר בין סטרס ליתר לחץ דם, אילו מנגנונים פיזיולוגיים מעורבים וחשוב מכל – מה אנחנו יכולים לעשות בנושא ואילו פיתוחים חדשניים על הפרק. על המחקרים החדשים בנושא בכתבה הבאה מאת החוקר דולב וקנין.
כיצד לחץ מוביל ליתר לחץ דם
לחץ נפשי מעלה את לחץ הדם שלנו באמצעות מנגנון פיזיולוגי מורכב. הגוף מגיב ללחץ בשחרור הורמונים כגון אדרנלין וקורטיזול. הורמונים אלה מפעילים את מערכת העצבים הסימפטטית, אשר בתורה מעוררת מערכת המכונה RAAS (Renin-Angiotensin-Aldosterone System) המשחררת חומרים שגורמים לכיווץ כלי-הדם ולעליית לחץ הדם – זאת כחלק מתגובת “הילחם או ברח” שמהווה מנגנון הישרדותי להתמודדות עם סכנות. שינויים אלה אומנם נחוצים בעת סכנה והינם חלק מהתגובה התקינה בגוף, אך פעילות יתר שלהם לאורך זמן עלולה לגרום לעומס עודף על הלב וכלי הדם. ניתן לדמות זאת למכונה העובדת בעומס רב תקופה ארוכה ולבסוף מתקלקלת בשל שימוש ממושך. מחקר מ-2020 גילה כי אנשים החשופים לרמות גבוהות יותר של סטרס בעלי סיכון מוגבר בכ-60% לפתח יתר לחץ דם ביחס לאנשים עם רמות נמוכות של סטרס.
"הרוצח השקט" - הסכנה הסמויה של לחץ דם גבוה
יתר לחץ דם, המוגדר כלחץ דם מעל 140/90 מ”מ כספית (ממ”כ), הוא אחד מגורמי התמותה המובילים בעולם, וזכה לכינוי “הרוצח השקט”. הסיבה טמונה בכך שלחץ דם גבוה מוביל לעומס על מערכות שונות ועשוי לגרום להתפתחות מחלות כגון התקף לב, כשל לבבי, שבץ מוחי, פגיעה כלייתית ומפרצת באבי העורקים. מחקר הכולל 1.25 מיליון משתתפים הראה ש-63% מהאנשים הסובלים מיתר לחץ דם נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות לבביות לאורך חייהם, לעומת 46% מהנבדקים שאינם סובלים מיתר לחץ דם. חשוב לציין כי הנזקים מתפתחים לאחר תקופה ממושכת של יתר לחץ דם לא נשלט, ולכן אבחון, טיפול והשגת איזון מוקדם יכולים למנוע נזקים רבים.
שינויים קטנים, השפעה גדולה: אורח חיים בריא כנגד יתר לחץ דם
טיפול בלחץ דם הינו נושא מורכב המחייב גישה הוליסטית. גורם משמעותי אשר יכול לסייע, בעיקר בתחילת הדרך, הינו שינוי הרגלים ואימוץ אורח חיים בריא. לאחרונה נמצא כי שיטות מיינדפולנס שונות (Mindfulness-Based Stress Reduction) יכולות להפחית לחץ דם. מחקר חדש מצא כי בממוצע מיינדפולנס יכול להפחית ל”ד סיסטולי עד 11.26 ממ”כ ול”ד דיאסטולי בעד 5.51 ממ”כ בממוצע. שינויים נוספים כמו פעילות גופנית, דיאטה וירידה במשקל הוכחו כדרכים יעילות להורדת ל”ד ומומלצים לכל המטופלים.
תופעה ישנה, פיתוחים חדשים
לעיתים לחץ דם לא מגיב לטיפול שמרני או תרופתי ומוגדר כלחץ דם עמיד. מחקר מפברואר האחרון בחן טיפול ביתר לחץ דם עמיד באמצעות התרופה החדשה Baxdrostat אשר מעכבת את ייצור ההורמון אלדוסטרון שאחראי לעליית לחץ-דם. המחקר הראה כי בקבוצה שטופלה בתרופה לחץ הדם הסיסטולי הופחת בעד כ-20.3 ממ”כ, שיפור ניכר ביחס לקבוצת הפלצבו שהציגה ירידה ב-9.4 ממ”כ בלבד. מחקר נוסף מיולי 2023 בחן טיפול חדשני הכולל הזרקת מולקולת siRNA – מולקולה סינטטית שמתערבת בתהליך תרגום החומר הגנטי בגוף ומונעת יצירה של חלבונים החיוניים להפעלת מערכת RAAS. לאחר 8 שבועות מתחילת הטיפול, קבוצת הניסוי הציגה ירידה ממוצעת ב-10 ממ”כ לפחות בלחץ הדם הסיסטולי לעומת קבוצת הביקורת בה לא חל שינוי משמעותי. אומנם הטיפולים טרם אושרו לשימוש, אך מהווים בסיס לטיפול עתידי.
התמודדות נכונה עם יתר לחץ דם
לסיכום, סטרס מתמשך יכול להוביל לעלייה בלחץ הדם ולפגיעה במערכות הגוף. הבשורה הטובה היא שיש לנו יכולת להשפיע: על ידי אימוץ אורח חיים בריא והתמודדות עם גורמי סטרס אנו יכולים להביא לחיים בריאים יותר, עם לחץ דם תקין ולב בריא. בנוסף, פיתוחים חדשים סוללים את הדרך לטיפול מיטבי ביתר לחץ דם עמיד בעתיד.