העולם המודרני נמצא במרדף בלתי פוסק למגר חיידקים ומזיקים שונים ולהיפטר מלכלוך.
כל הורה יודע שביקור בג'ימבורי השכונתי כרוך בסיכון להידבק במחלות, עד שלפעמים נדמה שלהישאר לשחק בבית בלי להיחשף לכל
הלכלוך והחולי בחוץ זה הפתרון האולטימטיבי לבריאות ילדינו.
אז רגע לפני שאתם מפעילים את המזגן בסלון ונועלים את הדלת – כדאי לקרוא את הכתבה הבאה, בה החוקרת רותם סיסו מספרת על תיאוריית ההיגיינה ועל הקשר המפתיע בין חשיפה לחיידקים ולמיקרואורניזמים שונים לבין חוזק מערכת החיסון.
אז רגע לפני שאתם מפעילים את המזגן בסלון ונועלים את הדלת – כדאי לקרוא את הכתבה הבאה, בה החוקרת רותם סיסו מספרת על תיאוריית ההיגיינה ועל הקשר המפתיע בין חשיפה לחיידקים ולמיקרואורניזמים שונים לבין חוזק מערכת החיסון.
תיאוריית ההיגיינה
מערכת החיסון שלנו פועלת כמנגנון הגנה מפני חומרים ומיקרואורגניזמים מזיקים, כמו חיידקים, וירוסים ואלרגנים. במהלך הילדות, מערכת החיסון עוברת התפתחות והתבגרות חשובים, ולומדת להבדיל בין חומרים לא מזיקים לחומרים בעלי פוטנציאל נזק לבריאות שבהם יש להילחם.
בשנת 1989 הציע לראשונה ד”ר David Strachan את תיאוריית ההיגיינה.
על פי התיאוריה, חוסר חשיפה מוקדמת למיקרואורגניזמים שונים עלול להפריע להתפתחות התקינה של מערכת החיסון. כך, גדילה בסביבות נקיות וסטריליות מדי, ללא חשיפה למחלות, אינה מספקת מספיק הזדמנויות למערכת החיסון ללמוד ולהסתגל. כתוצאה מכך מערכת החיסון הופכת לרגישה ביתר ומזהה בהמשך החיים יותר חומרים ואורגניזמים כמזיקים, דבר שמוביל לסיכון מוגבר לפתח אלרגיות ומחלות ילדות שונות שבבסיסן תגובה אלרגית, דוגמת אסתמה.
גיוון מיקרוביאלי
למרות שתיאוריית ההיגיינה נתמכת על ידי מחקרים אפידמיולוגיים, ההתקדמות בשיטות המחקר – בהן ריצוף גנומי וביואינפורמטיקה – הובילו להבנה כי חשיפה מוקדמת לזיהומים חשובה, אך איננה הגורם היחיד שמשפיע על התפתחות מחלות דוגמת אסתמה, וכי קיימת חשיבות אדירה לקיומו של מיקרוביום קומנסאלי מגוון (לכתבתנו הקודמת בנושא מיקרוביום לחצו כאן).
בהתאם לכך, הצטברו ראיות הקושרות רשימה ארוכה יותר של חשיפות משנות מיקרוביום להתפתחות אסטמה ואלרגיות בנוסף לחשיפה לזיהומים. דוגמאות לכך הן אופן הלידה (נרתיקית או בניתוח קיסרי), הנקה, חשיפה לחיות מחמד בבית (בדגש על כלבים), טיפול במעונות יום וטיפולים אנטיביוטיים בתקופת הינקות והילדות המוקדמת.
עכבר העיר ועכבר הכפר
“אפקט החווה” הוא אחת התצפיות המשכנעות ביותר שעולות ממחקרי מיקרוביום בהקשר של התפתחות אסתמה, והיא אחת מתופעות המפתח ששמרה על הרלוונטיות של תיאוריית ההיגיינה. ברחבי העולם, מחקרים תצפיתיים תיעדו שיעורים נמוכים יותר של אסתמה ונטייה לאלרגיות בקרב אנשים שגדלו בחוות.
במחקר עדכני מ-2019 שפורסם בכתב העת המוביל nature הושוו הרכבי החיידקים המצויים באבק הסלון בבתי חווה כפריים, בתים כפריים ללא פעילות חקלאית ובתים בפרברי הערים. הרכבי המיקרוביום באבק בבתי החווה ובבתים הכפריים היה דומה, ותינוקות שגדלו בבתים אלה נטו לחלות פחות באסתמה מאשר הילדים בבתים העירוניים.
אז כמה נכון לחשוף את הילדים?
תיאוריית ההיגיינה מציעה נקודת מבט מעוררת מחשבה על הקשר שבין ניקיון מוגזם וחשיפה מצומצמת למיקרואורגניזמים שונים להשפעותיהם על התפתחות מחלות ילדים, בדגש על אסתמה ואלרגיות.
אם כך, עולה השאלה כמה נכון לחשוף את הילדים ואיפה עובר הגבול בין חשיפה בריאה למסוכנת?
כמו בכל דבר בחיים, איזון הוא שם המפתח. על ידי אימוץ גישה מאוזנת תוכלו לעזור לילדיכם לבנות מערכת חיסונית חזקה שבנויה להתמודד עם אתגרי העולם הסובב אותם: עודדו את הילדים לבלות בחוץ ולשחק עם האחים שלהם ועם חברים שונים – בגן השעשועים ובטיולים משפחתיים;
זכרו שחיות מחמד, במיוחד כלבים וחתולים, מגוונים עוד יותר את הסביבה המיקרוביאלית שלנו; ובעיקר – אל תחששו לתת להם להתלכלך קצת…