החיים בצל המלחמה מלאי מתחים ומעוררי חרדה, והם משפיעים על דפוסי השינה של אנשים רבים. בעוד שחלק חווים קשיים בהירדמות ונדודי שינה, אחרים מדווחים על סיוטים ועל חלומות מוחשיים במיוחד. על הסיבות לכך ועל דרכי ההתמודדות הקלאסיות והחדשניות – בכתבה החדשה בבלוג של מדינט מאת החוקרת רותם סיסו.
נדודי שינה וחרדה – שותפים לפשע
בין נדודי שינה (בשפה המקצועית: אינסומניה) והפרעות חרדה מתקיימים יחסי גומלין והם ידועים ככאלה שמזינים זה את זה. אנשים הסובלים מחרדה מוצאים את עצמם פעמים רבות מתקשים להשתיק את המחשבות המהדהדות בלילה ולא מסוגלים להירדם. מהצד השני, נדודי שינה כרוניים יכולים להגביר תחושות חרדה, כשהמחשבה על לילה נוסף ללא שינה בפני עצמה מעצימה את התסמינים. למעשה, נדודי שינה מהווים מרכיב כל-כך מרכזי בחרדה, עד כדי כך שהם נכללים בקריטריונים הרשמיים הדרושים להגדרת הפרעות חרדה ודיכאון.
ההשפעה של לחץ וחרדה על השינה מתרחשת בעיקר בשל שינויים בהפרשה התקינה של הורמון הסטרס – קורטיזול.
קורטיזול הוא הורמון סטרואידי המופרש מבלוטת יותרת הכליה בפעימות משתנות לאורך היום: רמתו יורדת לקראת הערב ומגיעה לשפל סביב חצות – אז מתאפשרת הירדמות קלה יותר, ואילו לפנות בוקר רמתו עולה ומגיעה לשיאה לקראת השעה 8:00 בבוקר – אז הוא בעל תפקיד מרכזי בהתעוררות משינה. לכן, מצבים מעוררי חרדה, כמו מצבי חירום ועתות מלחמה, אשר גורמים להפרשת קורטיזול מוגברת לפרקי זמן ארוכים גם בשעות הערב והלילה, משפיעים במיוחד על היכולת להירדם ולישון באופן רצוף. כך, באחד המחקרים המוקדמים הודגם כי אצל אנשים הסובלים מנדודי שינה רמות הקורטיזול גבוהות באופן משמעותי מאנשים ישנים, בדגש על שעות הערב והלילה.
ניתוח הנתונים מהמחקר. הגרף העליון מייצג את רמות הקורטיזול באנשים הסובלים מנדודי שינה, ואילו הגרף התחתון מייצג את האנשים הישנים. בחץ האדום: רמות הקורטיזול הגבוהות בקבוצת הסובלים מנדודי שינה, בין השעות 20:00-2:00.
מציאות או חלום?
נדודי שינה הם לא התופעה היחידה שהביאה איתה המלחמה. בשבועות האחרונים מצטברים דיווחים ברשתות החברתיות על חלומות מוחשיים ביותר, שלעיתים מתבלבלים עם המציאות. אחת ההשערות לכך היא שבמצבים של סטרס וחרדה מתארך אחד משלבי השינה – שינת ה-REM.
שינת ה-REM (Rapid Eye Movement – שינה עם תנועת עיניים מהירה) היא שלב במחזור השינה שבו קיימת פעילות משמעותית של גלי המוח הדומה לפעילות המוחית בזמן הערות. בשלב זה מתרחשת רוב החלימה, וכאשר מעירים אדם הנמצא בשינת REM הוא לרוב יזכור את החלום בצורה מפורטת וברורה, ממש כאילו התרחש הדבר במציאות.
מחקרים הראו כי לשינת ה-REM ולחלומות תפקיד חשוב בעיבוד אירועים מלחיצים או קשים שהתרחשו. כך לדוגמא, מטופלים שעברו תאונות דרכים אבל ישנו לאחר מכן וחלמו חלומות (כלומר, חוו שינת REM), נטו לפתח פחות הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD).
על-כן, אין זה מפתיע שבתקופה כל כך עמוסה רגשית, שינת REM תתפוס חלק משמעותי יותר וחלומות ייחוו כמוחשיים במיוחד כמנגנון התמודדות עם המצב.
תנו לישון בשקט
שינה תקינה חשובה לתפקוד היומיומי, למצב הרוח ולאיכות החיים.
באופן קלאסי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוכח כמשפר נדודי שינה, וכך גם מספר טיפולים תרופתיים, בהם תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ממשפחת ה-SSRI.
שיטות חדשניות יותר להתמודדות עם נדודי שינה קשים שעמידים לטיפולים הקלאסיים נחקרות בשנים האחרונות. טכניקה אחת אשר הראתה תוצאות מבטיחות בטיפול בחרדה ובנדודי שינה במחקר מ-2018 היא Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation (rTMS). במסגרת טיפול זה מבוצע גירוי מוחי חיצוני באמצעים לא-פולשניים אשר מעודד הפעלת רצפטורים מוחיים מסוג GABA המשרים שינה.
כך או כך, החדשות הטובות הן שלרוב, עם חלוף המצב הסטרסוגני, גם השינה צפויה להשתפר. בינתיים ניתן לנסות לשמור על שגרת יום קבועה אשר מסייעת להפרשת הורמונים מעודדי שינה, להקפיד על פעילות גופנית מתונה ולהימנע מתכנים מעוררי חרדה לפני השינה.