בתקופה האחרונה כולנו חווים תחושת לחץ ודחק (Stress) בעקבות מלחמת ׳חרבות הברזל׳ ותחושות אי-הודאות וחוסר האונים הנלווים אליה. תחושות אלו הן חלק ממנגנונים אבולוציוניים שנועדו לעזור לנו להגיב למצבי קיצון ולהגן על עצמנו כאשר אנו נפגשים באיום פיזי מוחשי כמו מתקפת טרור או אסון טבע, או עקיפים כמו חשיפה משנית לאסונות או עומס מתמשך בחיי היומיום. איך מתמודדים עם התחושות ומה ניתן לעשות כדי לצמצם את ההשפעות השליליות שלהן? חוקרי מדינט סוקרים שתי שיטות חדשניות ומבטיחות. הצטרפו אלינו לפרק מיוחד בבלוג של מדינט בצל מלחמת ׳חרבות הברזל׳.
מהי תגובת דחק?
תגובות לחץ ודחק הן הדרך הטבעית של הגוף שלנו להגיב למצבי קיצון שונים ולהגן עלינו.
כאשר אנו נתקלים בסיטואציה מאיימת או חשים במצוקה, אזור מסוים במוח המכונה אמיגדלה, חש זאת. האמיגדלה אחראית על הפעלת מערכת העצבים, שבתורה מכינה את גופנו לתגובה מהירה המכונה “הילחם או ברח” (Fight or Flight). תגובה זו כוללת הפעלה מהירה של מערכות גוף חיוניות (כמו הלב, הריאות או השרירים השונים) והפחתת הפעילות של מערכות שלא יסייעו בתגובה לסכנה (לדוגמה -מערכת השתן או העיכול).
באופן מתון יותר, תגובת לחץ ודחק יכולה להתבטא בתסמינים מגוונים, כאשר עפ”י ארגון הבריאות העולמי התסמינים יכולים לכלול תחושת חרדה ועצבנות, נדודי שינה ותסמינים פיזיים כגון כאבי ראש, כאבי בטן ועוד.
בצד החשיבות של תגובות דחק, ללחץ ולחרדה גם השפעות שליליות, במיוחד כאשר מתרחשות לאורך זמן. ההפעלה של מערכת העצבים וגיוס מערכות נוספות שמשפיעות על פעילות הלב ועל לחץ הדם, עלולות לפגוע בהן בטווח הרחוק. לכן, בשנים האחרונות, נחקרו שיטות שונות להפחתת תגובות דחק.
מיינדפולנס – הפחתת לחץ מוכחת מחקרית
מיינדפולנס (קשיבות) היא שיטת תרגול מדיטטיבי המעודדת את המתרגל להתעסק ברגע הנוכחי, להתבונן במחשבות וברגשות באופן לא שיפוטי. הפחתת לחץ מבוססת מיינדפולנס (MBSR) מספקת טכניקות מובנות לניהול לחץ בצורה יעילה. מטא-אנליזה מקיפה מצאה כי למיינדפולנס יש השפעה משמעותית על הפחתת חרדה, דיכאון ומצוקה בקרב משתתפים שתרגלו טכניקה זו באופן שיגרתי. לדוגמה, מחקר מ-2022 הוכיח כי השימוש ב-MBSR לעומת התרופהEscitalopram לטיפול בדיכאון וחרדה השיג תוצאות דומות. בשאלון שנועד להעריך את רמות החרדה, שתי הקבוצות התחילו עם ציון דומה (4.44 בקבוצת המיינדפולנס ו-4.51 בקבוצת הטיפול התרופתי) ובסיום הניסוי הייתה ירידה דומה בין שתי הקבוצות שהובילה לציון של כ-3.09, מה שמעיד על יעילות שיטת MBSR.
נוירופידבק – ויסות התגובה המוחית
נוירופידבק היא שיטת טיפול המסייעת למטופלים להשפיע ולשלוט על איזורים שונים במוח באמצעות קבלת משוב על הפעילות המוחית הנמדדת ע”י אמצעים לא פולשניים. מחקר שבוצע בשנת 2018 באוניברסיטת ת”א בחן את היכולת להשתמש בנוירופידבק על-מנת לסייע לנבדקים לווסת את פעילות האמיגדלה – האזור במוח האחראי על תגובות דחק, לחץ וחרדה. במסגרת המחקר, הנבדקים התבקשו לצפות בסביבה וירטואלית שדימתה חדר המתנה בבית חולים שמאופיין באווירה מתוחה, והם התבקשו “להרגיע את האווירה” על סמך משוב שקיבלו על הפעילות המוחית שלהם. המחקר מצא כי יכולת הנבדקים לבצע ויסות לפעילות האמיגדלה השתפרה ככל שביצעו יותר אימוני נוירופידבק. מבחן אחר שבוצע במסגרת המחקר בחן את יכולת הנבדקים לבטא את רגשותיהם ולעבד אותם. המחקר מצא כי מטופלים שעברו אימון נוירופידבק בטכנולוגיה חדישה (משלבת חישת פעילות המוח באמצעות EEG ו-fMRI) הצליחו לעבד טוב יותר את הרגשות, בעוד מטופלים בקבוצת הביקורת לא חוו שיפור בעיבוד הרגשות.
בשנים האחרונות מתקיימים מחקרים שמטרתם לבחון את היעילות של נוירופידבק בטיפול ובשיפור התסמינים בהפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD).
לסיכום, תגובות דחק ותחושות לחץ וחרדה בבסיסן מגנות עלינו, אך עלולות להיות להן השפעות שליליות קצרות וארוכות טווח. כדי לסייע, בשנים האחרונות נחקרות טכניקות חדשות להתמודדות איתן ונראה כי כבר היום או בעתיד הקרוב הן יוכלו להיות משולבות בטיפול בהפרעות חרדה, לחץ ובהפרעות דחק פוסט-טראומתיות.