ריפוי גנטי ותיקון מוטציות ב-DNA נשמעים כמו סיפורי מדע בדיוני, אבל העתיד הגיע מוקדם מהצפוי כשהשבוע אושרו לשימוש שתי תרופות פורצות דרך לטיפול באנמיה חרמשית. מהו ריפוי גנטי? כיצד התרופות החדשות פועלות? ומדוע מדובר בבשורה משמחת לא רק עבור חולי אנמיה חרמשית? על התחום המרתק שתופס תאוצה בשנים האחרונות בכתבה הבאה מאת החוקרת רותם סיסו.
בתחילת השבוע אושרו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) שתי תרופות חדשניות למחלה התורשתית אנמיה חרמשית. הבשורה על אישור התרופות הביאה להתרגשות כפולה בעולם הרפואה: ראשית, עד היום לא נמצא טיפול יעיל למחלה והאסטרטגיה הרפואית התמקדה בטיפול בסיבוכי המחלה; שנית, הייתה זו הפעם הראשונה בה אושרה תרופה שעושה שימוש בטכנולוגיה חדשנית בשם קריספר (CRISPR) שפותחה לטובת תחום הריפוי הגנטי והייתה עד כה בגדר מדע בדיוני בלבד.
מהי אנמיה חרמשית
תפקיד תאי הדם האדומים בגופנו לשנע חמצן לרקמות הגוף השונות על גבי מולקולה המכונה המוגלובין. באופן תקין, התאים האדומים עגולים ובעלי תכונות פיזיקליות המאפשרות להם לנוע בכלי הדם בחופשיות.
אנמיה חרמשית היא המחלה הגנטית הנפוצה ביותר בארה”ב, ונכון לשנת 2021 היו כ-7.7 מיליון חולים ברחבי העולם. אצל הסובלים מהמחלה’ מוטציה באחד הגנים האחראים על ייצור המוגלובין גורמת לפגיעה במבנה התקין של המולקולה, כך שתאי הדם האדומים מאבדים מהגמישות שלהם וצורתם מתעוותת לכדי צורת חרמש. תאי הדם הפגועים עלולים להיתקע בכלי הדם ולהפריע לזרימת הדם התקינה לאיברי הגוף, והחולים עלולים לסבול מסיבוכים קשים של התקפי כאב, שבץ מוחי ונזק ריאתי. כאמור, עד היום התמקד הטיפול בחולים בעיקר בניסיון להקל על הכאב ולשלוט בסיבוכים, והפער ביכולת לטפל במחלה הביא חוקרים רבים לעסוק בשנים האחרונות בניסיונות לפתח תרופות חדשות.
ריפוי גנטי – על מה ולמה?
ריפוי גנטי הוא קונספט חדשני בעולם הרפואה המתבסס על ההבנה שלשינויים מסוימים ב-DNA האנושי עלולות להיות השפעות הרות גורל על התפתחותן של מחלות שונות, כמו באנמיה חרמשית. טיפולים מתחום הריפוי הגנטי מנסים לתת מענה לשינויים שהתרחשו ב-DNA – כלומר, לתקן את האזורים הפגומים בגנים הרלוונטיים ולגרום לייצור תקין של מרכיבים שונים בגוף, כמו המוגלובין בחולי אנמיה חרמשית.
ריפוי גנטי הוא חלק ממגמה מובילה בשנים האחרונות להפוך את אסטרטגיות הטיפול השונות למותאמות אישית לכל מטופל ומטופלת – על כך כתבנו בעבר בהרחבה בבלוג אודות רפואה מותאמת אישית.
העתיד כבר כאן: תקווה לחולי האנמיה החרמשית
שתי התרופות החדשות שאושרו השבוע – Lyfgenia ו-Casgevy – מתווספות לרשימה קצרה של תרופות שאושרו בתחום הריפוי הגנטי.
התרופה Lyfgenia פועלת על ידי החדרת וקטור שנושא תאי גזע שנאספו מהמטופל מבעוד מועד והונדסו להכיל גן המייצר המוגלובין תקין (המתפקד באופן דומה להמוגלובין HbA באנשים בוגרים בריאים). במחקרים קליניים בחולי אנמיה חרמשית, התרופה הביאה לעלייה בהמוגלובין של 2.5 גרם בממוצע ולמניעה מוחלטת של אירועי חסימות כלי דם ב-88% מהמטופלים בשנה וחצי של מעקב.
התרופה השניה, Casgevy, פועלת באופן דומה כאשר הגן הפגום מתוקן ומביא לייצור המוגלובין עוברי (HbF) בכמויות גדולות, ואלה מאפשרות פעילות תקינה של כדוריות הדם האדומות. במחקרים שבחנו את יעילות התרופה נמצא כי 94.1% מהמטופלים עם אנמיה חרמשית לא חוו כלל אירועים של חסימות כלי דם בשנה הראשונה שלאחר הטיפול.
התרופה שסוללת את הדרך
התרופה החדשה Casgevy היא התרופה הראשונה בעולם שאושרה לאחר שימוש בטכנולוגיית קריספר (CRISPR) – טכנולוגיה אשר מאפשרת “לגזור” איזורים פגועים ב-DNA ולהחליפם במקטעים תקינים. מדובר בהישג חשוב ובציון דרך משמעותי בעולם הרפואה, שכן הטכנולוגיה פורצת הדרך בעלת פוטנציאל לסייע בתיקון גנים פגומים נוספים, וכבר נבחנת במספר מחקרים קליניים ראשוניים במגוון מחלות אחרות כגון סוכרת סוג 1 ו-Multiple Myeloma.
אישור התרופה לאנמיה חרמשית בוודאי יעזור לחולים רבים עם המחלה, אך כעת נראה שעשוי לסלול את הדרך ולעזור כבר בעתיד הקרוב להכחיד מן העולם מחלות גנטיות קשות נוספות.