לב האדם – מרכז הרגשות או משאבה מכנית? כיצד רגשות יכולים להשפיע על תפקוד הלב? האם המושג “לב שבור” הוא מטאפורה בלבד או שמכיל אמת? ומדוע מאז תחילת המלחמה מצטברות עדויות לעליה בשיעורי “תסמונת הלב השבור”? כדי לענות על כל אלה ועוד הצטרפו אלינו למבט מקרוב על תופעה מעניינת בשם תסמונת טקצובו בכתבה מאת החוקר דולב וקנין.
בילדותנו למדנו שרגשות מגיעים מתוך הלב. אנו מציירים לבבות ביום האהבה, ושומרים את היקרים לנו קרוב לליבנו. הלב אומנם פועל כמשאבה בגוף האדם, אך זכה להוות מטאפורה עבור רגשות, ולמעשה מאחורי המטאפורה הזאת מסתתרת אמת – ישנו קשר מהותי בין רגשות ובין הלב שלנו כפי שקיים בתסמונת הלב השבור, או בשמה הרפואי Takotsubo cardiomyopathy. התסמונת מתארת היחלשות לבבית זמנית הנובעת מלחץ נפשי הנפוצים בעת מלחמה, אובדן אדם קרוב, דאגות כלכליות, חרדה, ולעיתים לאחר לחץ פיזי כגון הליך רפואי, מחלה ועוד. בצל הלחימה מדווחים רופאים ברחבי הארץ על עלייה במקרי תסמונת טקצובו, בעיקר בנשים מעל גיל 50 המגיעות עם תלונות אופייניות להתקף לב.
כיצד רגשות יכולים להשפיע על משאבה?
כדי לפשט את מורכבות גוף האדם אנו נוהגים לדמות את הלב למשאבה, אך דימוי זה לא מסביר כיצד רגשות יכולים להשפיע על “משאבה” שתפקידה מכני. ובכן, התמונה המלאה מורכבת מכך. כפי שתיארנו בכתבת בלוג בנושא יתר לחץ דם, להורמונים תפקיד חשוב בתגובות טבעיות אך הם עשויים גם להוביל לפגיעה בתפקוד התקין של הגוף. המנגנון מאחורי טקצובו איננו מובן במלואו, אך מחקרים הוכיחו כי קטוכולאמינים (Catecholamines), הורמונים המפורשים מבלוטת האדרנל וביניהם אדרנלין ונוראדרנלין מופרשים בעת לחץ נפשי, אבל, פחד וכעס משחקים תפקיד מרכזי בתופעה. התסמונת מערבת פרץ קטוכולאמינים אשר גורמים לפגיעה בתאי הלב ולעיוות (spasm) בכלי הדם אשר מוביל להיחלשות זמנית בדופן הלב, פגיעה בתפקודו ואף שינוי בצורת הלב לצורה דמויית בלון. בתמונה A ניתן לראות מבנה לב תקין ולעומתו בתמונה B מבנה הלב בתסמונת טקוצובו, בעל צורת בלון האופיינת בתסמונת זו. תופעה זו מלווה בסימפטומים המדמים אוטם בשריר הלב אך בשונה ממנו, עורקי הלב אינם חסומים. זו דוגמה לאופן שבו רגשות יכולים לעורר שינויים פיזיולוגיים בגופנו ולהשפיע באופן ישיר על ליבנו.
תסמונת טקצובו: אניגמה אבחנתית
אחד האתגרים המשמעותים בתסמונת טקוצובו הינו ביצוע אבחנה. הסימפטומים, רישום האק”ג וביומרקרים בדם דומים לאלו של התקף לב, דבר אשר מקשה על רופאות ורופאים לאבחן את התסמונת במהירות הנדרשת. הקושי בביצוע אבחנה מהירה ומדויקת עלול לגרום לטיפול תת-אופטימלי אשר עשוי להוביל לנזק בעתיד. מחקרים אפידמיולוגים מצאו קשר בין התסמונת לגיל ולמין: מחקר משנת 2021 מצא כי 90% מחולי טקצובו הן דווקא נשים שגילן הממוצע 68.5. הסיכון בקרב נשים גבוה פי עשרה מאשר הסיכון בגברים לחלות בתסמונת טקוצובו.
החיים אחרי טקצובו
תסמונת טקצובו מתייחסת לאירוע זמני וחולף, אך אין זה אומר שהיא לא כוללת השפעות ארוכות טווח. מחקר משנת 2022 עקב לאורך כ-3 שנים אחר 881 מטופלים אשר סבלו מתסמונת טקצובו, והחוקרים בחנו את ההשפעות ארוכות הטווח ביניהם לבין אוכלוסייה כללית עם רקע דומה ולמטופלים אשר עברו אוטם בשריר הלב (STEMI). תוצאות המחקר הראו כי מטופלים הסובלים מטקצובו בעלי סיכון תמותה כפול ביחס לאוכלוסיה הבריאה וסיכון גבוה פי 1.6 ביחס למטופלים שעברו אוטם לבבי. בנוסף, אשפוז עקב אי ספיקת לב נפוץ פי 4.24 כשאר משווים בין מטופלי טקצובו לאוכלוסייה הכללית, אך הם בעלי סיכון נמוך יותר לסיבוך זה ביחס למטופלים שעברו אוטם לבבי.
נסיים בעובדה קצרה ומעניינת: תהיתם מהו מקור השם הייחודי? משמעות המילה טקצובו ביפנית היא כד המשמש כמלכודת תמנון (כפי שמוצג בתמונה B) והתסמונת זכתה לשם בגלל הדימיון בין צורת הלב לצורת הכד (תמונה A).
לסיכום, תסמונת טקצובו חושפת את תפקידו של הלב כאיבר חיוני ומורכב המושפע מטווח רגשות ומוכיחה פעם נוספת את הקשר בין נפש לגוף. הלב עשוי להיפגע במצבים נפשיים שונים ואף להוביל להשפעות שליליות ארוכות טווח. למעשה ניתן לסכם את הכתבה בטיפ לכולנו: השתדלו לא “לקחת דברים ללב” במטרה להגן עליו.